ההונאה הגדולה של תעשיית החשיבה היצירתית

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החל הפסיכולוג האמריקאי ג.פ גילפורד לחקור את תחום היצירתיות. אחד המחקרים המפורסמים שלו הוא חידת 9 הנקודות. גילפורד הציב למשתתפים אתגר לחבר בין כל תשע הנקודות (3 על 3) תוך שימוש בארבעה קווים ישרים בלבד, מבלי להרים את העיפרון מהדף. היום רובנו מכירים את החידה, אך לא כך היה בשנות ה-70. העובדה ש-80% מהנחקרים סומאו מגבולות הריבוע, הובילו את גילפורד למסקנה שיצירתיות דורשת יציאה מחוץ לקופסא. בן לילה הרעיון התפשט כמגפה והחלו לקום "גורואים של יצירתיות" שמלמדים מנהלים כיצד לחשוב "מחוץ לקופסא". השיטה הייתה פשוטה- קובעים פגישת מכירה עם לקוחות פוטנציאליים, מציגים להם את החידה, ולאחר שהלקוח מתייאש, מראה לו היועץ כיצד ניתן להגיע לפתרון. הלקוח מרגיש שעומד מולו אדם חכם ביותר שיכול לצייד אותו בארגז כלים לפיתוח חשיבה יצירתית. זו טכניקת מכירה גאונית, באמת, רק שאין מאחוריה שום בסיס מקצועי. איש לא טרח לבדוק את העובדות….

שני צוותי חוקרים ערכו מחקר נוסף והשתמשו באותה חידה, אך בתהליך מחקרי שונה. הם חילקו את הנחקרים לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה את הניסוי של גילפורד במדויק, לקבוצה השניה נאמר שהפתרון דורש שרטוט קווים מחוץ לקופסא! כלומר, ה"טריק" נחשף מראש. מה לדעתכם היה אחוז המשתתפים בקבוצה זו שפתרו את החידה? רוב האנשים סבורים כי 50 עד 90 אחוזים מאלה שקיבלו את הרמז פתרו את החידה בקלות. למעשה, הצליחו בכך בודדים ולפי סטטיסטיקאים, היה זה במסגרת טעות הדגימה לעומת הקבוצה הראשונה…    מה זה אומר לנו? אם פתרון החידה דורש יציאה מחוץ לקופסה, מדוע ביצועי המשתתפים לא השתפרו גם כאשר אמרו להם לעשות כך? נדרש ניסוי אחד חכם כדי להפריך מיתוס, אבל מכונת השיווק המיומנת של של תעשיית החשיבה היצירתית דרסה כל אפשרות לדון בנושא בצורה רצינית ולנסות להבין באמת, האם וכיצד ניתן לפתח יצירתיות אצל בני אדם?

בשנות ה-40 של המאה ה-20 ישב לו במשרד הפטנטים הרוסי של חיל הים גנריך אלטשולר. תפקידו היה לסייע בהגשת בקשות לפטנטים מצד יזמים וממציאים. היות ואלטשולר היה בעצמו ממציא מחונן, הוא התעניין עמוקות במקור התהליכי שמוביל אדם לייצר פטנט. בסיוע צוות עוזרים חקר אלטשולר מאות אלפי פטנטים בכל העולם במטרה לנסות למצוא דפוס פעולה או תבניות דומות של הפטנטים החדשניים ביותר שהיו קיימים. התגלה שקיימים בסה"כ כ-40 דפוסים במיליוני פטנטים (המשיכו לחקור זאת הרבה אחריו), ביניהם הוספת ממד, איחוד משימות, חלוקה והכפלה (על כולם נרחיב בגיליונות הבאים). העיקרון מאחורי תגלית זו נקרא עיקרון העולם הסגור: הידיעה שהדרך הטובה והמהירה ביותר ליצור משהו חדש , בין אם זה רעיון ובין אם זה מוצר, היא להשתמש במשאבים הנמצאים בהישג יד. על בסיס ידע חדש זה בנה אלטשולר מתודולוגיה הקרויה TRIZ- חשיבה המצאתית שיטתית.

חידת הנר נוצרה בשנת 1945 על ידי הפסיכולוג קרל דונקר. אתם נכנסים לחדר ומקבלים מהחוקר נר אחד, מספר נעצים ומספר גפרורים נאמר לכם שהמשימה היא לחבר את הנר אל הקיר, כך שלא תטפטף שעווה על השולחן. מה הייתם עושים?  רמז- עיקרון העולם הסגור פועל כאן. אני מזמין אתכם לשלוח רעיונות.